כדור פורח לא רק בחלום

משאלות ילדות הן אותן חוויות קסומות ותמימות שתמיד חלמנו להגשים אותן, שיגשימו אותן עבורינו, מחלקן כבר שכחנו, חלקן מימשנו ויש עוד משאלה אחת קטנה שנשארה לכולנו אחרי שקראנו את ספרו של ז'ול וורן והיא כמובן להתעופף בכדור פורח.

משאלת הילדות הסודית הקטנה כגדולה היתה להיות על כדור פורח. הפחד מהחוויה וההתארגנות אליה נראו עבורי בלתי אפשריים ולא מציאותיים, כדורים פורחים תמיד נראה בעיני משהו מהספרים והחלומות שאינם קשורים כלל למציאות, טעיתי ולשמחתי זכיתי בחצי שהגשים עבורי את החלום.

יום רביעי בצהריים, החצי ואני מדברים והוא מתעקש על יום חופש למחרת לפתע, אומר שהמליצו לו על מקום לארוחת בוקר שאנחנו חייבים לאכול שם. אני שעמוסה בשפע דברים לא כל כך פנויה ליום חופש באמצע השגרה העמוסה והחצי מתעקש ולא מוותר, מתפשר איתי על חצי יום ואני נכנעת. אני מעדכנת את הבוסית שאגיע יותר מאוחר.

שעת הערב הגיעה, אני סקרנית לגבי התכניות ליום למחרת. החצי מטעה אותי ומבקש שאקח איתי בגד ים בתיק ואנעל נעליים סגורות. אני חושדת אבל משתפת פעולה.

יום חמישי. השעה 4 לפנות בוקר. החצי מעיר אותי בדרישה "יש לך עשר דקות עד שאנחנו יוצאים מהבית" ב4 וחצי אבא שלו מגיע לשמור על הקטנה ולשים אותה בגן בזמן שאנחנו יוצאים לדרך שעדין אין לי מושג מה היעד האמיתי.

עולים על כביש6, החצי משחק אותה שהיינו צריכים ליסוע לכיוון דרום והוא עלה בטעות על צפון, מחייך. שקרן. אני מתרגשת ולא כל כך מבינה. עולים על כביש הסרגל, כבר שעה על הכביש ואני סקרנית. עברנו בשלט מוזר שכתוב עליו "לגעת בשמיים כדורים פורחים" אני תוהה ביני לבין עצמי על חלום הילדות הישן ולא מקשרת בין המקום אליו נוסעים להפתעה.

החצי מתחיל לחייך בחשדנות ולהגיד שכמעט הגענו למקום. מימיני נמצא מתחם ג'י, משמאלי בית חולים. מקום קצת מוזר להפתעה של ארוחת בוקר במקום שווה בשעה כל כך מוקדמת כשהשמש עוד לא זרחה.

טוב, זהו, אי אפשר להסתיר יותר, הכדור פורח כבר מולנו, הגענו להפתעה. אני לא קולטת, קצת אדישה לכך שחלומי עומד להתגשם, מחייכת, לא מעכלת, כדור פורח!!! אני!! אני ?! עוד כמה דקות ממריאים!!

הילדה הקטנה שבי יצאה החוצה, מתבוננת בסקרנות ועיניים גדולות כיצד מנפחים את הכדור לנגד עיני, בוחנת את הסל לנוסעים, שותה תה לימונית ומחייכת, מצלמת כל דקה, רק לא לפספס לתעד את החוויה שהנה אני כבר ממש בתוכה.

עולים לסל, טיפוס קל, אין מדרגות, אין דלת, יש קפיצה קטנה והנה.. אני בפנים, אפשר להמריא. בלוני הגז מלאים, הטייס שלנו מפעיל כל מיני מכשירים ומספר לנו על המקום. אנחנו מתרגשים, סל אחד, 4 תאים, 4 זוגות, מתרגשים ומחייכים.

לקראת 6 בבוקר המראנו, לשמיים! בלי חגורות ובלי לשבת זקוף, אין רעש מנועים, יש נוף עוצר נשימה, יש זריחה מדהימה, שומעים תרנגולות וכלבים מהבתים ביישובים סביב, יש שקט מדהים בשמים, אנשים מתעוררים ואני מעופפת תרתי משמע, מחובקת בזרועותיו של החצי, לא מפסיקה לחייך וקצת מפחדת לצלם.

במשך שעה נעימה רחפנו בשמיים לאן שהרוח לקחה אותנו, נשיקות בשמיים, לראות את קו השמים, להיות מעל העננים, להציץ על החרמון, לשוט מעל שדות האבטיחים וחמניות בין ים של שיבולים, מדהים.

בסמוך לבית השיטה אנחנו נוחתים בשדה, הרגשה קטנה של נדנדה, אנחנו מתלהבים, מגיעים. נגמר. יוצאים מהסל בקפיצה, מקפלים את הכדור ואנחנו באמצע השדה, אני נרגשת מהחוויה, תופסת תמונות אחרונות של החלום שזה עתה קרה.

הטייס שלנו מפנק אותנו בבקבוק שמפניה שרק מוסיף לתחושת השכרות המדהימה שזה עתה חווינו.

החצי כמובן לא שיקר והבטיח גם ארוחת בוקר שהמשכנו ב"קפה אדמס" שהיה חלק מהדיל של לגעת בשמיים, החברה שהטיסה אותנו בכדור הפורח. היה טעים ומפנק במיוחד.

אז חלומות מתגשמים, יש דבר כזה כדורים פורחים ולא רק בספרים.

מאמרים נוספים שיכולים לעניין אותך:

• יום חם אז יצאנו להתלכלך בים האביב כבר כאן ויחד אתו שינויי מזג אוויר קיצונים כמו...
0 20/07/2013 | האלכימאית

• ארוחת בוקר בMedzzo יום שישי בבוקר הוא זמן מעולה לארוחת בוקר זוגית....
0 21/07/2013 | האלכימאית

מה דעתך על כדור פורח לא רק בחלום ?
תגובתך: נא להקליד את תגובתך
כתובת אתר:	//:HTTP
שם:	נא להכניס שם	אימייל :	קבלת תגובות לאימייל