רכבת היתומים/ כריסטינה בייקר קליין
תרגום: שרון פרמינגר

גורל דומה מחבר בין שתי נשים בני דורות שונים. 
משפט פתיחה: " אני מאמינה ברוחות רפאים. הן מלוות אותנו בלי הרף לאחר שהותירו אותנו כאן לבדינו".

1929. הזוג פאוור  וילדיהם הקטנים מחפשים מפלט מחרפת הרעב באירלנד. הם מחליטים לחצות את האוקיינוס האטלנטי ולהתיישב בניו יורק. אך חלומם לעתיד טוב יותר נגוז כשאסון פוקד אותם. עתה מוצאת את עצמה אחת הבנות, יחד עם עשרות קטינים נוספים, ברכבת העושה את דרכה אל מדינת מינסוטה. זוהי “רכבת היתומים”, והיא התקווה היחידה של נוסעיה – ילדים ופעוטות נטושים – למצוא בתים ומשפחות שיאמצו אותם אל חיקן.   
2011. מולי אֵייר מסתבכת בגנבה מספריית התיכון ונשלחת לבצע עבודות למען הקהילה אצל ויויאן דיילי, קשישה בת 91 החיה בבית-מידות על חוף הים במיין. זוהי ההזדמנות האחרונה של מולי לעשות בחייה תיקון משמעותי לפני שתיפלט ממערכת האומנה – וההזדמנות האחרונה של ויוויאן להכניס סדר בארגזי הזיכרונות שלה, הסותמים את עליית הגג.
למרות שדורות רבים מפרידים בין השתיים, הקרבה המפתיעה שנוצרת בין מולי לויויאן מאפשרת להן להשלים עם תלאות העבר ולחולל שינוי אמיתי בחייהן. 
פרוזה על אובדן, על אומץ ועל הכמיהה הנצחית לשייכות, לבית ולמשפחה. מטלטל את הלב ומצית את הדמיון.
הספר היה לרב-מכר בכל מקום שבו ראה אור.