זהו, עושה את הצעד ! חיכיתי מספיק !פונה אליו ומסבירה את כוונתי, מתחננת שניפרד יפה וללא בלאגן והוא בשלו, מאיים, נותן לי להבין שלא יהיה קל ושלא אצא מזה בחיים, כי כל הרע שהוא יעשה יגרום לי לרצות להתאבד ושאקח גם בחשבון שהילדים איתו לטוב ולרע, ושוב מסיים את דבריו " י'זונה ואפס ". אחרי שנתיים של פנטזיות על היום הזה. זה עומד לקרות! מוותרת על הכל: בית חדש, מזונות, אפילו לוקחת את כל החובות עליי, רק תן לי ללכת! כי עכשיו אני חוזרת לחיות…אחרי שנים שדאגתי לרצות את כולם, עכשיו הגיע הזמן שלי. אני רוצה לחזור להיות אני !!! משאירה בצד את כל המחשבות על התמודדות כלכלית , על הקושי עם ההשפלות שהוא הבטיח לעשות, על האיומים שלו … אני כבר לא הזונה והאפס שלו , מחר אני עוזבת!
עשיתי זאת! מה שאני עברתי מהרגע שעזבתי אותו, יכול לשמש תסריט לסרט הוליוודי מצליח. משטרה, מקלט לנשים מוכות , פיטורין , השפלות… אבל הצלחתי , עשיתי את זה , אני חופשיה!!! או לפחות ככה חשבתי ….